צילי הדיסק הראשון שלך מוגדר כעצוב . האם השני הוא המשך ישיר שלו ?
הדיסק הראשון היה אסופה של חומרים שנכתבו גם לפני כמה שנים . הייתי מאוד צעירה כשכתבתי אותם . אני אישית כל הזמן משתנה ומן הסתם גם השירים שאני כותבת משתנים.
יש תאריך ליציאת הדיסק ?
לא... אני לא עובדת בשביל דד ליין . אני עובדת בכיף , בקצב שלי . אני נהנית מאוד מהדרך . מהכתיבה , ההלחנה אני עושה הכול בשביל הנשמה ולא בשביל תאריך יעד מסוים.
כאחת שעובדת הרבה שנים עם שלמה , עד כמה הוא תרם לעשייה המוזיקלית שלך ? והאם את מושפעת ממנו ?
בכל מה שקשור אליי להשפעות המוזיקליות לוקח זמן לחלחל . חומר שאני כותבת היום , אני מרגישה שיש לו השפעה מדברים ששמעתי לפני בערך שנה , שנתיים . בתחילת דרכי המוזיקליות הייתי נתונה להשפעות אמריקאיות יותר ולעומת זאת כשאני משמיעה היום שירים לאנשים הם אומרים שזה מזכיר להם את שלמה . לי קשה להבחין בדקויות האלה אף על פי שיש דברים שאני באמת מרגישה .
בעבודה על התקליט הראשון כן . הוא מתעניין , שואל איך מתקדם .
איך יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנים ואין לכם דואט משותף בתקליט .הרי אנחנו רואים לבד עד כמה החיבור ביניכם טוב בהופעות .
לשלמה יש את הרצון תמיד לחדש בעבודה שלו .הוא לא מעוניין כל הזמן להתקבע . שלמה אוהב לארח אנשים חדשים וליצור גיוון . לא כל מי שנמצא על הבמה גם עבד איתו על התקליט.
חלק מאותם חידושים של שלמה מגיעים גם להופעות . כל מיני זמרי ליווי ונגנים שתופסים מקום על הבמה . כל אחד מקבל זאת בדרך אחרת . צילי מקבלת את הזמרות שלידה באהבה גדולה וכחלק שתורם לה .
כמו שקרה למשל בשנת 2000 . שלמה צירף את יעל דקלבאום ששרה איתו ב"צימאון" והצטרפה אליכם לסיבוב ההופעות . לא חשת שתופסים את מקומך ?
לא ממש . כנראה שאין בי את יצר התחרותיות . אין לי את התחושה שמישהו מנסה לתפוס את מקומי . אני מבינה את המקום שלי בלהקה ומחוברת לזה מאוד . כמו למשל עכשיו עם קרן . הנוכחות שלה שם עושה לי משהו טוב וגם עם יעל בזמנו שהצטרפה לסיבוב ההופעות יחד עם שמעון בוסקילה . לכל אחד יש את המקום שלו .
האמת שרואים את זה על הבמה . שיתוף בולט לעין ואין ביניכם אינטריגות .
זה באמת קטע מדהים . כל אחד בוחר את הדרך שלו בחיים .ולא להרגיש שמישהו בא על חשבון מישהו אחר בחבורה.
כל אחד מוציא מעצמו את המיטב למען הביחד.
לא כולם יודעים ,אבל כל הסיפור של צילי עם שלמה החל ממודעה בעיתון . לצילי לא נאמר שהיא תגיע למבחנים עבור הלהקה של שלמה ארצי אך למרות הכול עברה את האודישן בהצלחה ומשם הכול ידוע...
הכול בעצם התחיל ממודעה בעיתון . האם דמיינת שזה יתפתח ככה
ממש לא . זה באמת הגיע למימדים עצומים אם חושבים איך זה התחיל . לא חלמתי לרגע , גם לאחר שזה נודע לי שזה יהיה ללהקה של שלמה ארצי , שזה יהפוך למשהו כל כך משמעותי בחיים שלי . מעבר למוזיקאים מדהימים ומוכשרים הכרתי חברים חדשים ואנשים מקסימים וזה חלק מהדבק שמשאיר אותנו יחד .
יש מישהו שעוזר לך יותר מכל החבורה ?
את האלבום הראשון עשיתי והפקתי יחד עם ליאור טבת , שהוא איש הסאונד שלנו ומלווה אותנו הרבה שנים , אמנם לא על הבמה אבל היה כיף לחבור אליו לעשייה משותפת . מעבר לזה כל השאר הם חברים טובים באותה מידה.
זה יפה לראות אחרי כל כך הרבה שנים שאין עייפות החומר אצלכם.
זה נכון . זה גם כי שלמה מחדש כל הזמן וגם כי כמו ששאלת על קרן , במקום לראות את זה מנקודת המבט שאתה הצגת את זה , מבחינתי זה רענון . היא כמו פרח חדש שמטפחים אותו .
לאף אחד אין הנחות אצלו . יש לו את הדרך שלו והוא יודע מה הוא רוצה ואיך זה אמור להישמע חותר לקראת משהו מסוים וטוב מאוד שהוא לא מתפשר . הרי אנחנו לא מגיעים שעה לפני הופעה . אנחנו מגיעים בצהריים ועושים חזרות כמה שעות לפני בשמש... הכול כדי ששלמה יהיה סגור על מה שהוא רוצה לשמוע .
האם זה משהו שאת לומדת ממנו ?מנסה להעביר את זה לקריירה שלך ?
אני מניחה שיש בי את זה באופן טבעי . גם אני יודעת מה אני רוצה לשמוע ואני מנסה להגיע לתוצאה הזאת . אבל זה רק במוזיקה . בכל תחום אני מעגלת פינות ומתפשרת ביני לבין עצמי ....
אין לך את החלום הזה להגיע לקיסריה שבאה לראות את צילי ?
שאלה קשה. אין לי חלומות על כיבוש המדינה . החלום הוא בגדר עשייה יותר . שיהיה לי את המרחב לכתוב שירים , להקליט אותם . אני משחררת את עצמי מציפיה . אני נהנית מאוד מהדרך , מהעשייה ולא כל כך רואה את התוצאה הסופית לנגד עיניי . טוב לי גם עם 30 איש באיזה בר עם גיטרה אקוסטית . זה מרגש ומספק באותה מידה
הרי בסופו של דבר הקהל בא לראות גם אותך ואת שאר הלהקה . אתם חלק מהמכלול הזה שנקרא שלמה ארצי .
את המעמד שלי אני מבינה .לגבי להוביל כזה דבר... נראה קצת מפחיד וגדול מידי.
מה שמוביל אותנו לפחד הבמה שלך הוא קיים עדיין ?
יש לזה המון אספקטים . יש ,כמו בכל דבר את המינוסים והפלוסים . כאשר אנשים מבחוץ רואים רק את הפלוסים .אנשים חוטפים בזה המון סטירות ואני לא יודעת אם אני עדיין מוכנה לזה .גם היום לפני הופעה אני מאוד מתרגשת , יש את הפרפרים בבטן וזה מתבטא בכל מיני תופעות פיזיות . כמו כאבים בלסתות , דופק מהיר והתרגשות עד שאתה רואה את המסה של האנשים שבאו , מרגיש את החום שלהם וכמובן כתפיו החסונות של שלמה שבא אחראי ומרגיע אז זה כבר לא מפריע .
לפני סיום . זאפה . נזכה לראות אותך ?
לא יודעת . עד עכשיו זאפה זה הרכב מצומצם יותר ואם לא שם אז ללא ספק בהופעות הגדולות.
