שלמה ארצי - מאיר ישראל שומאכר הבא?/ראיון
מאיר ישראל, רינגו סטאר הישראלי, הוא חלק בלתי נפרד מהלהקה של שלמה ארצי כבר למעלה מ-25 שנה. תופתעו לגלות: אלמלא התחשמלותו בגיל צעיר, ייתכן שהיה מפספס את ייעודו. את ההשתאות הגדולה קיבלתי ממנו בעקבות שאלה על הורדת השיער הארוך שלו. ואם באמת תהיתם על כך, דעו כי נלחם על שיערו בציפורניו עד כדי סילוקו מביה"ס בכיתה ח'. אבל האהבה הגדולה שלו, מסתבר, מפתיעה לגמרי. עוד לפני שנשאב אל עולם התופים, חלם, ועדיין חולם, להיות נהג מירוצים. שומאכר הבא?

מאיפה הגיע הרעיון להתחיל לתופף?
"וואו. זה סיפור מורכב. קודם כל אני בכלל רציתי לנגן גיטרה. בגיל 6 כבר הייתה לי גיטרה ובגיל 10 הלכתי למורה כדי להתחיל ללמוד גיטרה. הוא אמר לי אז שיש לי אצבעות קטנות ואצבע אחת ביד שמאל שהיא קצת לא בסדר כי התחשמלתי כשהייתי ילד קטן. הוא אמר לי 'תחכה, תלמד אקורדיון ואח"כ תלמד גיטרה'. למדתי אקורדיון ואז, בגיל 12 בערך, הופיעה פתאום להקת 'הביטלס-החיפושיות'. הם יצאו פתאום עם איזה שיר ששמעתי ברדיו. הלכתי לחפש את השיר ואף אחד לא ראה את שיר בחנויות, אף אחד לא ידע על מה אני מדבר. עד שהמשפחה שלי באמריקה שלחה לי את התקליט שלהם. פתחתי אותו והייתה תמונה של הביטלס שמציגה את שלושתם עם הגיטרות ורינגו עם התופים.
איך שפתחתי את התקליט והסתכלתי על העטיפה קרה לי משהו עם העניין הזה של התופים וכאילו נשאבתי לתוך התופים. באותו רגע החלטתי שאני רוצה תופים. כך זה התחיל בעצם- אמרתי 'אני רוצה תופים'. קנו לי תופים, התחלתי לנגן על השירים של הביטלס וכך בעצם גם למדתי לנגן".

כמה שעות אתה מתופף ביום?
"מינימום זה שעתיים- שלוש ומקסימום זה עד שאני מתעייף. יכול להיות גם יום שלם".

אם היו אוסרים עליך לנגן בתופים, באיזה כלי היית בוחר?
"אני לא יודע. אולי פסנתר או משהו כזה. אם הייתי מסוגל להיות טוב בכלי הזה כמו שאני בתופים אז הייתי בוחר בפסנתר".

איך הצלחת לנגן בזמן השירות הצבאי ואחרי השירות?
"עשיתי צבא קצת יותר מאוחר כי בזמן הצבא הייתי בלונדון לכבוד הוצאת סינגל של להקת 'עוזי והסגנונות' שהייתי חבר בה. היינו להקה ששרה באנגלית, היה לנו תקליט משלנו שיצא באנגלית. אחד מהם יצא באנגליה. נסענו לשם כל הלהקה, טיילנו בכל אירופה עד שהגענו ללונדון. כשחזרתי, לאחר כמה חודשים, התחתנתי ואז נכנסתי ל"הווי ובידור" כך שלא הייתה לי שום בעיה עם הקטע שזה של הצבא כי כל הזמן התעסקתי במוזיקה. בצבא הייתי בוחן, ניגנתי בהקלטות ודברים כאלה".

הבעיה הכי קשה של מתופפים היא איפה ומתי לתופף, שהרי זהו כלי די רועש ונוטה להפריע. איך התמודדת עם הבעיה בתחילת הדרך?
"למזלי גרנו ברחוב לוינסקי בת"א בבית קרקע, בית בודד. השכנים אהבו אותנו ואנחנו אהבנו אותם והם אהבו אותי. אבא שלי היה נגר אז הוא סידר לי חדר עם עץ בפנים כדי שלא יהיה הרבה רעש ו...סבלו אותי. יכולתי לנגן כבר בגיל 13, כשקיבלתי את התופים".

מהו סגנון המוזיקה שאתה הכי אוהב לנגן ומה הסגנון שלעולם לא תנגן?
"קודם כל 'לעולם לא תנגן'-אני לא אגיד כזה דבר כי יכול להיות שפתאום אני כן אנגן. הטעם המוזיקלי, כמו באוכל ובכל דבר אחר, עם השנים משתנה. מה שאני כן אוהב-את זה אני יודע: רוק'נרול ומוזיקה שחורה. אלה שני התחומים שבהם אני שוחה כל הזמן. אני אוהב את הרוק'נרול מעורב במוזיקה שחורה, שם אני מסתדר הכי טוב. יש שם פאנק-מוזיקה שחורה, הכל גרובי, שאפשר לרקוד איתו".

"אם התלמיד לא עולה על המורה אז המורה לא טוב"-מסכים או לא?
"לא חושב שיש חוקים בדברים האלה. אני למשל מורה לא טוב".

ניסית?
"לא. זה לא מושך אותי. אני יודע שאני לא טוב בזה. אני יכול להיות מורה רוחני או השראתי אבל לא מורה-מורה".

במה היית עוסק אלמלא היית מתופף?
"הייתי נהג מירוצים".

יש לך ניסיון בזה?
"יש לי ניסיון והבנה, אמנם לא של איש מקצוע אבל אני מאוד מאוד אוהב את זה, עוד מימי ילדותי. את זה בעצם אהבתי עוד לפני התופים".

מה אתה אומר על העובדה שחוק הספורט המוטורי עדיין לא אושר בישראל? מירוצים כאלה עדיין נחשבים ללא-חוקיים.
"נכון, וזה מאוד מעצבן. יש לי חברים בתחום הזה שנמצאים בבעיה גדולה. אני חושב שזה פיגור תרבותי. בסוף זה יקרה, אין מה לעשות. כל דבר מגיע בסוף".
באופן תמידי מצויים על הבמה שני צבעים בולטים: שחור ולבן. החולצה השחורה של שלמה מול החולצה הלבנה שלך. למה תמיד לבן?
"כי אני אוהב את זה. זה נוח לי, נראה מכובד בכל מקום. כל עוד אני לובש טי-שירט-ויש אפשרות של לבן/שחור, אני לא אוהב את השחור המדכא. בלבן יש אור".

ואם כבר מדברים על לבן... אתה מתכוון באיזשהו שלב בחיים להוריד את השיער?
"למה?"

סתם, כי זה סימן הזיהוי שלך. כולם מכירים את המתופף עם השיער הלבן הארוך.
(צוחק) "נו, אז למה שאני אוריד? אין סיבה, וגם לא צריך".

אחלה, אני אוהבת שיער ארוך לבָּנים.
"את אוהבת? נו, בבקשה. אצלי הקטע עם השיער נורא מצחיק. אני עם שיערות מאז שאני זוכר את עצמי בגיל 14. זרקו אותי מביה"ס בגלל השיער, בגיל תיכון. התחלתי לגדל כשהתחלתי ללכת לתיכון. אבל זה לא כמו היום, זה היה רק טיפה. ארוך היה כמו שהיום זה קצר. אמרו לי 'או שאתה מסתפר, או שאתה יוצא מהכיתה'. אז יצאתי מהכיתה ולא חזרתי אליה. כך סיימתי את התיכון שלי. מה שמצחיק זה שיש אופנה לשיער ארוך ולקרחות, נכון? פעם אני בתוך האופנה ופעם אני לא".
עכשיו אתה לא באופנה.
"את מבינה, אני אותו דבר בדרכי אבל מסביב הכול משתנה. פעם זה איתי ופעם לא איתי, אז בסדר... אני אוהב את זה".

מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
"יש לי אולפן הקלטה בבית אז אני כל הזמן עובד באולפן, אני כותב ויוצר מוזיקה".

אתה מתכוון להוציא דיסק בקרוב?
"אני מוציא עכשיו שלושה דיסקים מהופעות חיות שעשיתי עם הלהקה שלי, עם כל מיני אורחים שהיו לנו. אני עורך אותן, מה שאומר עבודה מרובה על שלושת הדיסקים (כמעט שעתיים ושלושת רבעי זמן מוזיקה בשלושת הדיסקים). חוץ מזה, כשאני לא מתעסק באולפן ולא בתיפוף, אני עובר לעשות הליכה על המזח בים, אני אוהב לנסוע לטיולים וגם סתם להסתלבט. אני יווני, ויוונים, את יודעת, לוקחים את הזמן שלהם".

מה הוביל להתחברות עם שלמה ב-1984?
"בעצם לא הוביל אותי כלום, רק העובדה שלואי להב היה המפיק המוזיקלי של התקליט 'לילה לא שקט' והוא ביקש ממני לבוא לנגן בו. עשיתי איתו הרבה דברים לפני כן, הייתה לנו היכרות ארוכת שנים מאז להקת 'תמוז' שלואי היה המפיק המוזיקלי שלה. באתי לנגן ב'לילה לא שקט' והכרתי את שלמה לראשונה בצורה יותר קרובה כי לפני כן הכרנו אבל לא ממש. ניגנתי לשלמה בתקליטים הקודמים שלו. הייתי בא, מנגן שיר והולך הביתה בלי התקרבות גדולה. ב-84' התחילה ההתקרבות שנבנתה במשך השנים".

יש שמתייחסים לדבריו של שלמה ארצי כאל פניני חכמה. מהו המשפט הכי חכם ששמעת שאי פעם יצא מפיו?
"כ"כ הרבה משפטים עוברים בינינו, והרבה חכמים בתוכם, שאני לא יודע להגיד משהו מסוים. אנשים שלא רגילים למקום הזה אז אולי פתאום זה ייצא להם החוצה. אבל כשחיים בתוך זה כל הזמן זה הופך לדבר טבעי, קשה לזהות משפט מסוים".

מהו הדבר המשמעותי ביותר שלמדת ממנו?
"התייחסות לקהל, הקטע זה של ההתחברות הקרובה עם הקהל".

האם שלמה עובד על דיסק חדש?
"הוא כל הזמן עובד על דיסק חדש. גם כשהוא לא עובד על דיסק חדש-הוא עובד על דיסק חדש".

במבט לעתיד- איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"עוד 10 שנים אני אהיה בן 65. זאת אומרת גיל פנסיה, לא? אני מאוד מקווה לראות את עצמי על הבמה, מנגן. זה העניין שלי: לנגן, לנגן, לנגן. זה באמת מה שמעניין אותי. אני מקווה שיהיה לי את הכוח כי במקצוע שלי, בתופים, צריך הרבה כוח ואנרגיות. התופים יתנו לי את הכוח ואני אתן להם. כך נוכל להחזיק מעמד ביחד".
רוצה להגיב לראיון? לחצ/י כאן.
eXTReMe Tracker