מאת נטלי ברזני. 04.01.2008
כינור, ראסטות, חיוך תמידי וקול מהפנט. זה בדיוק מה שמתאר את קרן טננבאום (25), הצעירה הכי חדשה בלהקה של שלמה ארצי, זאת שאף אחד עדיין לא יודע עליה כלום. מה הייתה ההופעה הכי מיוחדת שלה עד כה, ממה שלמה פחד שרק נכנסה ללהקה (ולא, לא רק מהראסטות), מה היא חושבת על פרס "מפעל חים" שקיבל שלמה בטקס עמ"י לפני כשבוע ומה נחשב עבורה ל"פוטנציאל לא ממומש"?
איפה נולדת?
"נולדתי בירושלים. כשהייתי תינוקת נסעתי לארה"ב עם ההורים שלי וגדלתי בטקסס ובקליפורניה. הייתי איתם שש שנים ואז חזרתי לארץ, לת"א, עד גיל 16 ואז נסעתי לניו-יורק וחזרתי".
אז מה זאת אומרת שאת מצריה?
"אני לא מצריה. (צוחקת) זאת הייתה בדיחה מטומטמת של שלמה שמשום מה כולם האמינו לזה. היה איזה חלק בתכנית (מאחורי הקלעים של המופע 'שפוים') שחתכו. פשוט לפני זה הוא התחיל להגיד על כל אחד מאיפה הוא בא וזה יצא נורא מצחיק: ההוא מפה, וההוא משם וכו'.. והדבר היחיד שעלה לו בראש עליי זה 'טוב נו, את מצריה' אז אמרתי 'כן, אני מצריה' ומכל השיחה זה הדבר היחיד שהשאירו. זה היה נראה כאילו זה מאוד רציני, שאני באמת מצריה. אבל אני לא מצריה. מוצאי חצי מטרנסילבניה וחצי מצ'כוסלובקיה".
"אני חושבת שזה שיר מדהים. אני מאוד מתחברת אליו. יש צד שלא ידעתי שיש בי. זה שיר שהסולם שלו מאוד גבוה. מה שבעצם גרם לשלמה להינעל דווקא על השיר הזה הוא שפתאום יש מין גוון שברירי כזה בקול שלי. זה התחיל מזה שזה נשמע מעניין ויפה והמשיך כי זה שיר מאוד אמיתי. שיר על החיים שהוא הכי אמיתי בעולם. יש סיגריה, ומעשנים, ומי יפתח את הפה ראשון.. אני הכי מתחברת לזה".
את מתכוונת לצאת בקריירת סולו? או להמשיך עם שלמה?
"אני מאוד נהנית אצל שלמה ומקווה להמשיך כמה שיותר".
אז את עובדת על מוזיקה משלך?
"עובדת זאת בדיוק המילה. זה עוד לא בכלל בקטע של לצאת/לא לצאת. אני אוהבת לשבת בבית ולחקור עם עצמי דברים".
"בגיל 4".
מי הביא לך כינור בגיל 4?!
"האמת שזאת הייתה יוזמה שלי. כבר בגיל 3 התעקשתי שיקנו לי כינור. ראיתי מישהי שניגנה. היא הייתה בת של חברה של ההורים שלי, שהייתה קצת יותר גדולה ממני ובדיוק התחילה לנגן על כינור ופסנתר. מאז ניגנתי על כל סכו"ם אפשרי, כל צלחת וכל כלי ואמרתי שזה כינור עד שהם ראו שזאת לא קריזה חולפת והמצב נמשך כבר שנה וחצי-הם החליטו לשלוח אותי ללמוד כינור".
למדת פיתוח קול?
"לא. למדתי אופרה במשך שנה באקדמיה. אבל לא ממש למדתי פיתוח קול באמת".
מי בחר את השיר "הבחורה שלי"?
"שלמה".
"ההופעה הראשונה שלי בזאפה, באוקטובר, כשרק התחילו ההופעות שם. ניצן חלה ולא יכול היה להגיע. חוץ מזה שההופעה גם ככה הייתה מאוד שונה בשבילי כי היו המון שירים חדשים שאין בהופעות הגדולות וגם צילי לא נמצאת אז הייתי צריכה לשיר את הכל, לעשות את הקולות שלה ולנגן את כל התפקידים שלי. אז בנוסף גם ניצן לא היה וכל הסולואים והתפקידים שלו, שלפעמים יותר חשובים מהכינור, הייתי צריכה לתמרן בהם, להחליף אותו, ולהיות אני באותו זמן. מה שזכור לי באותה הופעה הוא הסולו ב'אירוסים', הסולו של ניצן, שהייתי צריכה לעשות. מאוד ריגש אותי לעשות את זה. עד אותו רגע לא ממש נתתי סולו אמיתי של כמה דקות בשיר, בהופעה. זה היה מאוד מרגש. ההופעה הזאת כולה הייתה מאוד אינטנסיבית ומרגשת".
יש לך קשר מיוחד עם צילי ינקו כיוון שהיא אישה?
"לא בגלל שהיא אישה, בגלל שהיא צילי".
חברות טובות?
"כן, אנחנו נפגשות גם מחוץ להופעות, מדברות הרבה. היא מדהימה לדעתי. שלמה בהתחלה דאג כל הזמן שאנחנו לא נסתדר כי אנחנו שתי נשים ובטח נשנא אחת את השנייה. אבל לרגע זה אפילו לא התקרב לשם. מהרגע הראשון הסתדרנו מעולה. אני ממש זוכרת שבהתחלה הוא בא והיה אומר 'הכל בסדר? עוד לא רבתן? הכל בסדר?'. אני גם מאוד אוהבת את המוזיקה שלה.
איך תגדירי את הקשר שלך עם שלמה ארצי?
"קשר של עניין בעיקר, עניין הדדי. כמובן שאנחנו מסתדרים נהדר ומאוד אוהבים ומעריכים אחד את השני אבל מה שאני מרגישה ממנו ואולי הוא מרגיש ממני זה עדיין המון עניין כי אנחנו לא מכירים הרבה זמן. שנינו אנשים מאוד פתוחים מצד אחד וסגורים מצד שני. פתוחים מבחינה חיצונית: מדברים, מתבדחים וכו' אבל לשנינו יש את המעצורים, הגבולות והדברים האישיים שלא נפתחים כ"כ מהר. זה קטע של סקרנות. אנחנו מנסים לפרש אחד את השני בשפת גוף, בדיבור. אלה דברים שלוקחים המון המון זמן. אנחנו עובדים ביחד אבל זה לא שהוא בא אליי כל יום לשתות קפה ואנחנו מדברים על החיים. כל פעם יש איזה משהו חדש שאנחנו מגלים וזה נורא מצחיק. זה עוד בשלב ההתעניינות והסקרנות. אבל הוא מפרגן בצורה בלתי רגילה. כשהוא נותן מחמאה, זה קודם כל רק כשהוא באמת מתכוון לזה. הוא לא ייתן מחמאה אם הוא לא רוצה. כשהוא נותן זה מכל הלב, בשיא הפרגון ובשיא הפתיחות. מאוד מרגש לקבל ממנו פידבקים".
מה את חושבת על הפרס שהוא קיבל בטקס עמ"י?
"אני חושבת שמגיע לו".
את לא חושבת שבאיזשהו מקום הפרס הזה מסמל את סיום הקריירה שלו?
"זה לא שהוא נתן לעצמו את הפרס. נתנו לו את הפרס. אני לא בטוחה שזה סותר. כמובן שהקריירה שלו היא לא באותו מקום כמו שהיא הייתה לפני 30 שנה כי הדרייב של איש צעיר שעוד לא הוכיח את עצמו לעולם הוא דרייב מאוד רציני- הכל בהתחלה, צריך לעבוד, להשקיע ולשכנע. היום כל אחד רוצה לעבוד איתו. הקהל שלו כבר אוהב אותו. לא משנה מה הוא יכתוב, כנראה, יתקבל בברכה. מהרבה בחינות של ציפייה ושל מוטיבציה מטורפת-אולי החלק הזה בקריירה הסתיים. אבל מתחיל החלק החדש, הרגוע יותר, שבו הוא לא צריך לדאוג והוא באמת יכול ליצור את מה שיש לו על הלב. לא שקודם הוא לא עשה את מה שיש לו על הלב אבל לכל אמן יש את השיקולים שלו. אני רואה אותו היום. לא רק שהוא יותר נינוח בהופעות עם השירים הישנים שלו, אלא גם החדשים מקבלים יותר ויותר צבע של אדם בוגר שפשוט יושב וכותב את השירים שלו. זה חלק אחר בקריירה אבל חס וחלילה לא הסוף שלה. לא נראה לי שהוא אדם שאי פעם יפסיק ליצור".
איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
(צוחקת)
למה את צוחקת?
"אני פשוט לא יכולה לענות על זה".
למה? אף פעם לא הבטת אל העתיד וחשבת 'מה יהיה איתי'?
"זה לא שאף פעם לא עשיתי את זה. כרגע אני בשלב שבו אני מנסה לעשות הכל חוץ מזה. הכל חוץ מלהסתכל קדימה. הסתכלתי קדימה רוב החיים שלי, ומהרבה סיבות זה הביא איתו הרבה בעיות. טוב לי איפה שאני נמצאת. אני בשלב של תהליך, שלב ביניים. אני נהנית מכל מה שאני עושה, אני ל עושה שום דבר שאני לא אוהבת. ברור לי שאלה לא דברים שיוכלו להחזיק לעד. כרגע אני בתוך כל מיני מסגרות. למשל-אני מנגנת אצל שלמה. אני לא אנגן אצל שלמה גם בגיל 50, אני מתארת לעצמי. כנ"ל מיומנה, שזאת קבוצה כשלעצמה. בעתיד הכל יכול להיות".
מה עוד את אוהבת לעשות חוץ מלנגן?
"אני אוהבת יוגה. אני אוהבת להשתולל".
באיזה מובן, קרן?
"פשוט להשתולל, לעשות שטויות. אני אוהבת לצחוק, להצחיק אנשים ואת עצמי. לשבת ולעשות שטויות. זה כולל הכל: לרקוד, לקפוץ... לא בקטע של להתפרע ולעשות סמים וכו'. ממש לא. כל מה שקשור בלהנות. מה עוד? אני אוהבת טבע וחיות".
מתי עשית ראסטות?
"לפני כמעט שנה. יו, אני לא מאמינה. כמעט לפני שנה. נראה לי מעט מאוד זמן, כאילו עשיתי אותן לפני איזה חודש..."
מתכוונת לוותר עליהן?
"עם כל מה שדיברנו-כל השלב שאני נמצאת בו עכשיו-זה בדיוק מה שאני מרגישה שמתאים לי".
אחרי שגם שלמה התרגל אליהן וכו'..
כן. מצחיק, הוא מאוד נבהל מזה בהתחלה. הן גם קפצו נורא בהתחלה, כשהן היו קצרות, זה ממש היה כמו קוצים כאלה.
"אור".
מיומנה
"כיף חיים".
דיוויד ברוזה
"פרפקציוניזם".
קיסריה או זאפה?
"זאפה, בטח שזאפה".
למה זאפה, אגב?
"יותר כיף לי שם, מרגיש יותר אמיתי. אני אוהבת להופיע מול אנשים ולא מול קיר של אנשים. זה לא מרגש אותי כשיש כ"כ הרבה אנשים".
מדינת ישראל
"פוטנציאל לא ממומש".
קרן טננבאום
"פוטנציאל לא ממומש, עדיין".
